שער רביעי – להרחיב
פרק 3 – ברוס ליפטון: כאשר המדע פוגש רעיונות חדשים
מעטים האנשים שתרמו להפיכת נושא האפיגנטיקה והקשר בין סביבה לביולוגיה לנגישים לקהל הרחב כמו ד"ר ברוס ליפטון.
ליפטון, ביולוג של התא בהכשרתו, ביקש להפנות את תשומת הלב לרעיון שלפיו אין די להסתכל רק על המטען הגנטי של האדם. לדבריו, חשוב להבין גם את הסביבה שבה פועל התא ואת האותות שהוא מקבל.
הרעיון הבסיסי הזה משתלב היטב עם גוף המחקר הרחב באפיגנטיקה: תאים מושפעים ללא הרף מסביבתם, והאופן שבו גנים באים לידי ביטוי מושפע מגורמים רבים,
מה נתמך היטב במחקר?
העובדה שסביבת החיים, אורח החיים וגורמים סביבתיים שונים עשויים להשפיע על ביטוי גנים ועל מגוון תהליכים ביולוגיים בגוף.
מה עדיין נחקר?
כיום קיימת הסכמה רחבה שמצבו הרגשי והנפשי של האדם, לצד סביבת חייו, עשויים להשפיע על תפקוד מערכות הגוף. עיקר המחקר מתמקד כיום בשאלות כיצד מתרחשת ההשפעה, באילו מנגנונים ביולוגיים היא פועלת, באיזו עוצמה, באילו תנאים היא משמעותית יותר, וכיצד היא משתלבת עם גורמים נוספים המשפיעים על הבריאות.
הבחנה זו אינה מפחיתה מחשיבות תרומתו של ברוס ליפטון. להפך. רבים רואים בו מי שסייע להביא את הדיון על הקשר בין סביבה, גוף ובריאות אל הציבור הרחב, ולעורר עניין בשאלות שהמחקר ממשיך לעסוק בהן גם כיום. גם כאשר חלק מפרשנויותיו ממשיכות להיות נושא לדיון, תרומתו להנגשת התחום ולהרחבת השיח הציבורי ניכרת.
עבורי, תרומתו המרכזית של ברוס ליפטון אינה בכך שהוא סיפק את כל התשובות, אלא בכך שעודד אנשים – מטפלים, רופאים, חוקרים ומטופלים – לשאול שאלות רחבות יותר על הדרך שבה הסביבה, אורח החיים והחוויה האנושית משתלבים בבריאות.
✦ רעיון מרכזי
ברוס ליפטון תרם רבות להנגשת הרעיון שהסביבה משפיעה על הביולוגיה שלנו.
❓ מכאן עולה שאלה נוספת…
אם אפיגנטיקה עוסקת בהשפעת הסביבה על הגוף, האם קיימים מחקרים המראים כיצד סטרס, רגשות ומערכת העצבים משפיעים על מערכת החיסון ועל תהליכי החלמה?