מהו סטרס – ולמה הגוף בכלל מייצר אותו?

שער ראשון – להבין

דמיינו שאתם נוסעים ברכב, ולפתע ילד מתפרץ לכביש.

עוד לפני שהספקתם לחשוב, הרגל כבר לחצה על הבלם. הלב החל לפעום במהירות, הנשימה השתנתה והשרירים התכווצו.

רק לאחר מכן אתם מבינים מה בדיוק קרה.

הגוף הגיב עוד לפני המחשבה.

זו אינה טעות של הגוף. להפך. זוהי אחת ממערכות ההגנה המרשימות ביותר שהתפתחו במהלך האבולוציה.

את התגובה הזו אנו מכנים סטרס.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, סטרס אינו מחלה ואינו אויב. זוהי תגובת הסתגלות טבעית, שנועדה לסייע לנו להתמודד עם איום, לחץ או שינוי. כאשר המוח מזהה סכנה – בין אם היא פיזית ובין אם היא נתפסת כאיום רגשי – הוא מפעיל בתוך שבריר שנייה שרשרת של תגובות המכינות את הגוף לפעולה.

קצב הלב עולה, הנשימה מואצת, השרירים מתכווצים, הקשב מתחדד, ומערכות שאינן חיוניות להישרדות המיידית, כמו מערכת העיכול, מפחיתות זמנית את פעילותן.

באותו רגע הגוף אינו פועל נגדנו. הוא עושה בדיוק את מה שהתפתח לעשות – להגן עלינו.

אצל רוב האנשים, כאשר האיום חולף, גם תגובת הסטרס נרגעת בהדרגה והגוף חוזר לאיזון.

האתגר מתחיל כאשר מערכת ההגנה ממשיכה לפעול גם לאחר שהסכנה חלפה, או כאשר האדם חי במשך שבועות, חודשים ולעיתים שנים במצב של עומס מתמשך. במצבים כאלה, תגובה שנועדה להגן עלינו עלולה להפוך לגורם המשפיע על מערכות רבות בגוף ועל איכות החיים.

זו אחת הסיבות לכך שהמחקר מגלה בשנים האחרונות עניין הולך וגובר בקשר שבין סטרס מתמשך, מערכת העצבים והבריאות.