כאב, חמצן והגוף שמבקש לנשום

סיכום ומחשבות בעקבות הרצאתו של ד״ר איל עטיאס, „כאב, אוזון וחמצן" (מכון מגיד, האוניברסיטה העברית)

בהרצאה שנשא ביום העיון „מהו כאב?", ד״ר איל עטיאס, מנתח כללי וטראומה שהקים בעבר את אחת המחלקות הראשונות בארץ לטיפול בפצעים קשי ריפוי, מציע דרך פשוטה ומעוררת מחשבה להסתכל על כאב.

כאב כמחסור בחמצן

לדבריו, מה שמשותף לכאבים רבים הוא איסכמיה, כלומר מחסור בחמצן ברקמה. כאב בחזה בזמן מאמץ נובע ממחסור בחמצן לשריר הלב. כשפותחים את כלי הדם ומשפרים את הזרימה, הכאב פוחת. גם בשבר, בכוויה, בדלקת פרקים ובפיברומיאלגיה יש לרוב בצקת או פגיעה בזרימת הדם, והרקמה מקבלת פחות חמצן. הכאב הוא האות שהגוף שולח על כך.

הכאב אינו רק פיזי

עטיאס מדגיש שסף הכאב שלנו מושפע מאוד מהאישיות, מהמוטיבציה, מהתמיכה שיש לנו ומהחרדה. הוא נותן כדוגמה חייל שנפצע בקרב וממשיך להילחם. באותה נשימה הוא מזכיר את מערכת החיסון: כשהיא מתפקדת היטב, גם ההתמודדות עם כאב טובה יותר.

זה מתחבר ישירות לעבודה עם EFT וטאפינג. הכאב הוא לא רק „תקלה" במקום מסוים בגוף. הוא חוויה שמושפעת ממצב רגשי, מלחץ ומתחושת ביטחון, ולכן יש מה לעשות גם ברובד הזה.

על משככי כאבים

בהרצאה איל מציע לשקול מחדש שימוש ממושך באופיואידים (מורפיום ונגזרותיו). הם הכרחיים בניתוחים, אבל לדבריו בשימוש כרוני הם מדכאים את הנשימה, את מערכת החיסון ואת החיוניות הכללית. זו עמדה שכדאי להכיר, אבל כל שינוי בטיפול תרופתי נעשה רק מול הרופא המטפל.

איך משפרים את אספקת החמצן

החלק המרכזי בהרצאה עוסק בשיטה שעטיאס עצמו מפתח ומיישם במרפאתו: טיפול אוזון בדם במקרים קשים של פצעים ונמק, שהוא מציג בהרצאה. זה טיפול שעדיין אינו חלק מהשגרה בבתי החולים בישראל, אך יש לגביו מחקרים, ניסיון קליני ועדויות של מטופלים. מי שמתעניין בו מוזמן לצפות בהרצאה המלאה.

מה שכן מעניין, ונגיש לכל אחד, הוא מה שהוא אומר בסוף ההרצאה: „תא לחץ בבית". לדבריו, אחת הדרכים היעילות ביותר לשפר חמצון היא פשוט לזוז. פעילות גופנית, כל אחד לפי יכולתו, אפילו פדלים עם הידיים למי שבכיסא גלגלים, מעלה בדקות ספורות את אספקת הדם והחמצן לרקמות.

עטיאס מציע לשלב את התנועה עם חמצן: לחבר מחולל חמצן ביתי, לנשום דרכו במסכה או במשקפי חמצן ולעלות על אופני כושר. לדבריו, השילוב בין פעילות שמגבירה את זרימת הדם לבין נשימת חמצן מעשיר את הרקמות בחמצן יותר מתא לחץ, ומגיע לתוצאה דומה בלי נסיעות, בלי תורים ובלי הישיבה הממושכת בתא. אפשר לחזור על זה כמה פעמים ביום, בבית ובזמן הפנוי. היתרון הגדול לדבריו הוא שהאדם פעיל ולוקח חלק בתהליך, ולא רק מקבל טיפול. חשוב: פעילות עם חמצן, בעיקר למי שיש לו מחלת לב, מחלת ריאות או מחלה כרונית אחרת, צריכה להיעשות רק בהתייעצות עם רופא.

והוא מוסיף:

„אני לחלוטין חסיד של פעילות גופנית, של עבודת נשימה ושל שיפור חמצון בכל השיטות"

ומציין במיוחד תרגילי נשימה ככלי לשליטה בכאב.

מה אפשר לקחת מזה

• כאב הוא לעיתים קרובות סימן שהרקמה לא מקבלת מספיק חמצן וזרימה.
• תנועה, גם עדינה ומותאמת, היא אחד הכלים הפשוטים והזמינים ביותר לשיפור הזרימה.
• נשימה מודעת משפיעה גם על החמצון וגם על מערכת העצבים ועל תחושת הכאב.
• מצב רגשי, לחץ ותמיכה משפיעים על סף הכאב, ולכן עבודה רגשית, כמו EFT וטאפינג, יכולה להיות חלק מההתמודדות.

המאמר מסכם את דברי המרצה ומבוסס על ההרצאה המוקלטת. הוא אינו מהווה המלצה רפואית ואינו תחליף לייעוץ עם רופא.